גיליון
מס’ 1777
חודש
תחשבו על זה רגע... מה החלום שלכם? יש לכם בכלל אחד כזה?
אנחנו חיים בעולם כל כך הישרדותי, במיוחד במציאות הישראלית שלנו. כל הזמן כל כך עסוקים, כל כך טרודים ומוטרדים, שלפעמים אנחנו אפילו לא עוצרים רגע לחשוב מה החלומות שלנו.
תמיד היה לי חלום. ליתר דיוק, מאז שרע ואני טיילנו יחד כשנה וחצי בעולם אחרי הצבא, התחיל להירקם לו החלום: חלום של מסע בעולם, חלום לחזור למקומות שכל כך אהבנו, חלום לחוות חוויות מטורפות ועוצמתיות, חלום לקבל פרופורציות לחיים, וחלום שגם הילדים שלנו ירגישו את כל זה — שנרגיש ונחווה אותו ביחד.
אבל במשך שנים הוא היה סתם עוד חלום... שנחמד לחלום ולחשוב עליו. חלום שעושה נעים בלב כשהוא מבצבץ לו פתאום, אבל לא מעבר לזה.
באוקטובר האחרון, רע סים סבב מילואים רביעי מאז השביעי באוקטובר. זה היה סבב קשה במיוחד עבורי. עוד אוגוסט לבד בבית, אבל לא כמו האוגוסט הראשון של 2024 שאז עוד כולנו דיברנו וחשבנו מלחמה. זה היה אוגוסט אחר — בודד יותר, מאתגר יותר, שבא עם הרגשה שכולם סביבנו המשיכו הלאה ורק אנחנו עוד בתוך זה... אוגוסט שכולם מדברים בו על חופשות ועל טיסות לחו"ל, ורק אנחנו כל כך לא שם. לא מעזים אפילו לחלום על המילה חופש.
יחד עם סיום הסבב הנוראי ההוא קרה דבר נוסף — נחתם ההסכם האחרון עם חמאס להחזרת כל החטופים הביתה. וברגע הזה, של החיבור בין שני הדברים, משהו קרה. לראשונה, אחרי שנתיים שהיה רדום לחלוטין, החל לחזור החלום ההוא...
ורגע לפני שנחזור אליו, חשוב לי רגע שתבינו: בשנתיים וחצי האחרונות, כמו אצל הרבה משפחות, גם החיים שלנו קיבלו צורה אחרת. המציאות השתנתה, החיים שלנו השתנו, אנחנו השתננו. נאלצנו להסתגל למציאות שונה:
אז נחזור לאוקטובר 2025. שם חזרנו לנשום. חזרנו לחלום. וכשחזר לבצבץ החלום ההוא, משהו אצלנו כבר היה שונה.
פתאום הבנו שהחיים יכולים להשתנות ברגע, ולכן אין ולא יהיה זמן טוב יותר להגשים את החלומות שלנו מאשר עכשיו. הרגשנו שעכשיו סוף סוף מותר. ועם כל התחושות האלה פשוט קיבלנו החלטה: יאללה, יוצאים לדרך להגשים את החלום! קונים כרטיסים!
החלטנו באומץ להסתכל לפחד בעיניים ולא לתת לו לנהל אותנו. וברגע שזה קרה, השאלה הפכה להיות איך עושים את זה, ולא האם... ואז הכל הרגיש פשוט יותר. כלומר, לא באמת פשוט, אבל ברור יותר. כי כבר יש מטרה, ועכשיו רק נשאר להתחיל לצעוד בדרך המובילה אליה. וזה הסיפור של החלום שלנו...
ומה החלום שלכם?
אז למי שלא מכיר, אנחנו משפחת דוד (הגולואים):
חברי קיבוץ, אנשים רגילים, לא אמיצים במיוחד, עם עבודה, ילדים, כביסות, חשבונות, משכנתא וכו'... שפשוט יום אחד החלטנו להגיד כן לחלום שהיה מונח אצלנו הרבה זמן על המדף, ולצאת באוגוסט הקרוב למסע של שנה בעולם.
מוזמנים לשתף אותנו ולכתוב לנו שאלות, מחשבות, תהיות וחלומות. נשמח מאוד לקחת אתכם איתנו למסע הזה ולשתף בכל מה שהוא יביא איתו בדרך.
שלכם,
פז דוד