גיליון

מס’ 1777

חודש

יוני 2026

שנת בר מצווה

שנת מצווה - "אני והקצה"

מאת:
הילי כגן

כשמדברים על "שנת מצווה", מדברים לעיתים קרובות על מעברים, על התבגרות ועל ערכים. אבל בסוף שבוע שעבר, הערכים האלו קיבלו פנים, שמות, ובעיקר — שרשרת אופניים ופנסי ראש.

במסגרת שנת המצווה, יצאה שכבת ו' שלנו, קבוצת "צמרת", למסע יוצא דופן שכולו עסק בערך המסוגלות וההיכרות העצמית.

הציפייה וההיערכות

ההתרגשות החלה כבר שבוע קודם לכן. הילדים התכנסו בחדר הישיבות לתדרוך קפדני מנדב על כללי הבטיחות וההתנהגות. מאותו רגע, המתח והציפייה עלו: אופניים נבדקו, קסדות הושאלו, וכולם חיכו בסבלנות לרגע האמת.

והרגע הזה הגיע ביום שישי, בשעה 02:30 לפנות בוקר. בזמן שרוב הקיבוץ עוד ישן עמוק, חברי השכבה התייצבו עם מים, פנסים ומצב רוח בשמיים.

🥚 אתגר ביצת הקינדר:

לפני היציאה, קיבל כל ילד משימה ייחודית ומטאפורית: לשמור על ביצת קינדר שלמה לאורך כל המסע המאתגר, מבלי שתישבר.

יחד עם ההורים המלווים — חלקם מפדלים לצידם וחלקם שומרים עליהם מרכבי הריינג'ר — הם יצאו לדרך אל עבר החשיכה.

11 קילומטרים אל הזריחה

המסלול לא היה פשוט: 11 קילומטרים של רכיבה לילית, עליות מאתגרות וקשיים פיזיים לא מבוטלים. אך הרוח של החבר'ה לא נשברה לרגע. אף אחד ואף אחת לא ויתרו, והמאמץ השתלם בענק כשהקבוצה הגיעה לפסגת כוכב הירדן בדיוק בזמן, הישר אל מול אחת הזריחות היפות ביותר שיש לטבע להציע.

שם, מול הנוף הפתוח והאור הראשון של הבוקר, חיכה להם הרגע המרגש ביותר:

  • מכתבים מהבית: כל ילד וילדה קיבלו מכתב אישי ומרגש מההורים. במכתבים שיתפו ההורים בחוויותיהם שלהם מגיל בר/בת המצווה, והרעיפו מילות העצמה וחיזוק עמוקות.
  • רגע של חיבור: המראה של הילדים יושבים מול השמש העולה, קוראים את המילים של אמא ואבא בשקט ובריכוז מוחלט, היה רגע בלתי נשכח של חיבור קהילתי, משפחתי וגאווה גדולה.

חוזרים הביתה

את המסע המופלא חתמנו באפיית פיתות חמות על הסאג' עם ההורים המלווים, וברכיבה קבוצתית חזרה הביתה — ישירות לארוחת בוקר מפנקת ומחבקת בחדר האוכל של הקיבוץ.

היו שם רגעים מאתגרים, היו רגעים של דמעות והתרגשות, אבל מעל הכול — נשארה חוויה מפתחת ומעצימה שהילדים, ההורים והמלווים יישארו איתה לכל החיים.

אנחנו גאים בכם, קבוצת צמרת!

חזרה לכל המדורים