גיליון
מס’ 1777
חודש
מודה ומתוודה שלא פעם בלילות האחרונים אני מתעוררת בהלמות לב, במין התקף חרדה, למחשבה שבליל הבחירות לא נשמע את ההכרזה "יש לנו מהפך", או לפחות סיכוי ברור לשינוי.
ומצד שני, רטט של התרגשות אופף אותי כשאני מרגישה ווייבים של תקווה מהמחשבה שכן — אם עשו זאת בפולין ובהונגריה, זה אפשרי. ואם כל כך הרבה מושקע במאבק לשינוי ולשמירה על טוהר הבחירות, אז יש סיכוי.
הבחירות הללו קריטיות: לא רק למען הישרדותה של המדינה כדמוקרטיה וכמדינה ליברלית נאורה שתשוב למשפחת העמים ותחדל להיות מוקצה בעולם, אלא אפילו לנו, בפינה הקטנה והאהובה של קיבוץ גזית. כחלק מתנועה קיבוצית שעקרונותיה הם חברה דמוקרטית, ליברלית, חילונית, החותרת לשוויון ולשלום — ערכינו ואורח חיינו לא יוכלו לשרוד כשסביבנו תתגבש זהות אנטי-דמוקרטית, הנוטה יותר ויותר לדתיות וללאומנות קיצוניים ועוינת לערכים שהם במהותנו.
לכן כל כך חשובות בעיניי תוצאות הבחירות הקרובות.
כדי שישראל תקום מהריסות ההפיכה המשטרית ומהאסון הנורא של ה-7.10 ותעבור שינוי משמעותי, הבחירה בעיניי ברורה: הצבעה למפלגת "הדמוקרטים".
הטיעון ל"הצבעה אסטרטגית" למועמד המרכזי, גדי איזנקוט, או לכל מפלגת "מרכז-ימין", נשמע הגיוני על פניו. איזנקוט הוא איש ישר וללא רבב, ולכאורה המועמד הריאלי היחיד להחליף את נתניהו. אבל ברשימה שהרכיב קרוב למחצית מהמועמדים מזוהים עם הימין הדתי או השמרני, כולל דמויות המזוהות עם ארגון "קהלת" ועם תמיכה בהפיכה המשפטית, ואין בה כמעט ייצוג למחאה האזרחית שהובילה את השינוי. כפי שכבר למדנו, מפלגה כה "מגוונת" עלולה לייצר "עריקים" פוטנציאליים — חברי כנסת שחלילה יעדיפו הצעה למשרה על פני עמידה על עקרונות.
ההיגיון מאחורי הצבעה ל"דמוקרטים" אומר שגודלה של המפלגה בתוך הגוש הוא שיקבע אילו תיקים היא תקבל ואיזה כוח יהיה לה לעצב את הממשלה הבאה. כך היא תהווה את הכוח בממשלה שילחם בפועל למען הערכים שבגללם יצאו מיליונים לרחובות: ביטול חוקי ההפיכה, הגנה על בית המשפט, שוויון בנטל, ותיקון מערכות החינוך והמשטרה.
כל מנדט נוסף לדמוקרטים הוא עוגן ודאי לערכים שבגללם יצאנו, כתנועה האזרחית הגדולה בתולדות המדינה, לרחובות, ובגללם גם נאבקנו שכם אל שכם להחזרת החטופים ולמען ועדת חקירה ממלכתית.
כאן נכנסת ההצבעה האסטרטגית האמיתית. מי שרוצה להבטיח את חזרת השפיות לישראל ואת מחויבותה לערכי מגילת העצמאות, שהם גם ערכינו כאן בבית הקיבוצי, חייב להבין: כל מנדט למפלגת הדמוקרטים הוא עוגן פלדה לעשייה הנדרשת:
מי שליבו וערכיו נמצאים עם עקרונות הדמוקרטיה הליברלית, השוויון ושלטון החוק, לא צריך "לוותר" עליהם בקלפי מטעמי טקטיקה.
הבחירה הערכית והאסטרטגית מתלכדות לכדי בחירה אחת: קול ל"דמוקרטים" הוא הקול הוודאי היחיד שמבטיח נציגות אמיתית לערכים האלה בממשלה הבאה — וזה ההבדל בין סיכוי לוודאות. זו הבחירה החכמה ביותר שתבטיח שינוי אמיתי: חילופי שלטון והתחלה של תיקון למדינה היקרה שלנו.